אחת הדילמות הכי גדולות של יוצרי תוכן באינטרנט היא כיצד להפוך את התחביב למקור הכנסה ראוי.
הרבה מהם מקווים להגיע למצב שאפשר להתפרנס מהתחביב.
יש לא מעט יוצרים שפוטרו או נמאס להם לקבל תכתיבים יצירתיים מהבוסים שלהם והחליטו לצאת לדרך עצמאית. חלקם פשוט שמו פרסומות של גוגל או אחרים וחלקם משתמשים במקורות כמו podtrac ואחרים כדי להקריא פרסומות לכל מיני משווקים כמו Squarespace או Audible במהלך הפודקאסטים/ביקורות וידאו שלהם.
מודל הפרסומות הצליח לבנות קריירה די יפה להרבה מאד יצרני תוכן אבל ככל שהכלכלה הצטמצמה הרבה מהיוצרים הקטנים יותר ננטשו על ידי המפרסמים הגדולים. למרות שאתם רואים פרסומות שונות בסרטונים, הרבה מהם מגיעים מאותה רשת פרסום כללית שמוכרת כמות צפיות מסויימת וקהל יעד ממוקד ואז מסתובבת וקונה מהיוצרי תוכן זמן שידור.
חוץ מההתערבות של המפרסמים בתוכן גם לקהל שאוהב לראות ולקרוא טכנולוגיה קצת נמאס מהפרסומות ובגלל שזה קהל מאד אינטיליגנטי ואיכותי אז הם גם יודעים להתקין חוסמי פרסומות למיניהם או לדלג על הפרסומת בסרטון. זה גרם לכך שהמפרסמים מוכנים לשלם הרבה פחות. אפילו גוגל הגדולה סיפרה לנו בתוצאות הרבעון האחרון שהקליקים על פרסומות ממשיכים לרדת.
Patreon קיים כבר הרבה זמן כשירות שמאפשר ליוצר תוכן לאסוף מנויים שישלמו לו סכום חודשי מסוים לפי בחירתם. היוצר יכול להוסיף תוכן ייעודי לתורמים או במקרים מסוימים לתת להם את התוכן מוקדם לפני שהוא מעלה אותו ליוטיוב או מקום אחר וכך לספק ערך מוסף. פטריאון להרבה אנשים הוא סוג של Kickstarter למנויים. הם כמובן מקבלים נתח מהעוגה ובתמורה מספקים שירות פשוט ומאובטח ליוצר ולתורמים.
לפני כשנה אחד מהפודקאסטרים הכי מוערכים בעולם הטכנולוגיה Tom Merritt עזב/פוטר את Twit.tv והחליט לחפש את דרכו לבד. בטוח שישנם אחרים שהיו קודם אבל הוא אחת מהדמויות היותר מוכרות שהחליט לבנות את התוכנית היומית שלו לחדשות טכנולוגיה נטו על המודל של פטריאון.
טום מריט הגיע החודש למצב שרק מתוכנית אחת שלו (ויש לו כמה) הוא מקבל כרגע מעל 14,000$ בחודש, כלומר 168,000$ בשנה על תוכנית של 45 דקות ביום. הוא מוסיף מגישי משנה וגם שכר מפיקה כדי להגדיל את התפוקה והתמורה שמוצעת למנויים. אין ספק שגם אם היו קודם אחרים הוא הראשון שבסך כל התוכניות שלו מתקרב לרבע מליון דולאר בשנה. סכום שפשוט גורם לך להוריד בפניו את הכובע.
ההצלחה של טום מריט עם daily tech news show לא נעלמה מעיניהם של הרבה יוצרי תוכן ועכשיו כולם רוצים חלק מהעוגה. קבוצת יוצרי תוכן מאתר הגיימינג היוקרתי IGN פרשו ביחד והקימו את Kindafunny, קבוצה אחרת בראשות Adam covic פורשת בימים אלו מ-Machinima. חוץ מהם יש זמרים סופרים ועוד הרבה אחרים.
לאחרונה מישהי שמוכרת רבות במקומותינו גם הודיעה על פתיחה קרובה של Patreon הבלוגרית וסוקרת הוידאו המצויינת אריקה גריפין.
על פניו זה מאפשר לנו להיות מנויים ישירות ליוצר ולא לארגון חדשות גדול שנוגס ברווחים. זה מאפשר לכל אחד מאיתנו לתת כמה דולארים בודדים כל חודש למי שאנחנו באמת נהנים מהתוכן שלו במקום לממן את כל התעשיה.
כל הדברים האלו נכונים אבל...
בארה"ב קרה תהליך דומה עם סדרות טלוויזיה כאשר מאות אלפי אנשים החליטו להפסיק לשלם לחברות הכבלים סכומים שערורייתיים וחיפשו דרכים לקנות רק את התוכן שהם אוהבים אבל גילו שיש הרבה תוכן והרבה מנויים שצריך לרכוש כדי לקבל את הכל שוב.
כרגע אם אתה רוצה לרכוש מנוי ל- amazon video ( או בתוך Amazon prime ) ומנוי ל- Netflix בשביל הסרטים שלהם והסדרות. מנוי להולו פלוס ובקרוב מנוי חיצוני ל- HBO מה שקורה שההוצאות האלו הולכות ומצטברות ופתאום החיסכון כבר לא נראה כזה גדול. פתאום אתה צריך להחזיק בבית 3 ממירים ולזכור בכל רגע נתון מה אתה צופה והיכן.
אותו דבר מתחיל כרגע עם Patreon , מצד אחד זה לא נורא לתת 2 דולארים בחודש לטום מריט, ואולי 2 דולארים לחברה של אינסייד גיימינג או אריקה גריפין אבל אנחנו רגילים לצרוך הרבה מאד תוכן ולא נוכל או נרצה לשלם לכולם.
מודל הפרסומות היה מעיק קצת אבל הוא היה הרבה יותר זול בעלות ישירה לצרכן מאשר לשלם מכיסו ל- Patreon . אם אתה אדם אחראי שפשוט קונה מה שהוא צריך אבל מהמפרסמים שמפרסמים במקורות התוכן החביב עליך אז אתה מוציא בדיוק מה שתיכננת ולא יותר ומסייע ליוצריתכון החביבים עליך על הדרך.
דרך שיטת הפטריאון אתה צריך להוציא כסף שלא תכננת ישירות מהכיס.
בעיה נוספת מהותית במודל מימון הישיר היא ההפכפכות של צרכני התוכן. שדרן מהערוץ של Kindafunny יכול לזרוק איזה טוויט טיפשי לפני שהוא הולך לשון ולהרגיז הרבה מאד מקהל היעד שלו ופתאום להתעורר בבוקר למחרת ולראות ש-1000 איש ביטלו את התרומה החודשית אליו והשכר שלו ירד ב-15,000 דולארים בשנה. המנויים שלו גם יכולים להתעקש שהוא יעשה עוד ועוד סרטונים של מיינקראפט וכאשר לו נמאס והוא רוצה לייצר תוכן אחר לעזוב בהמוניהם ולתמוך במישהו אחר.
קשה מאד לבנות קריירה על אמון הציבור כאשר הציבור עצמו מחליף את המקומות שהוא צורך בהם תוכן לפעמים ללא שום סיבה מהותית.
ל-Tom Merritt יש מעמד בכיר בתעשיה אז לו זה כנראה לא יקרה אבל לעומתו אם Erica griffin תכתוב ביקורת חריפה מידי על אפל או סמסונג היא יכולה למצוא את עצמה עם חצי מהמשכורת שלה בחודש שלאחר מכן.
למפרסמים אכפת רק מכמות העיניים שצופות. כאשר אתה עובר לקשר ישיר ורגשי עם הבוסים שלך אתה תלוי לגמרי ברגשות ההפכפכים של הציבור שלך.
פטריאון הוא חידוש גדול אבל יכול גם לחסל הרבה מאד תוכן אינטרנטי שהתרגלנו לקבל בחינם.
אנחנו אוהבים תוכן אבל לפעמים לא מבינים שחוסם הפרסומות שלנו מחסל את יצרני התוכן האהובים עלינו באופן שיטתי. יכול מאד להיות שעוד 5 שנים יהיה הרבה פחות תוכן חינמי באינטרנט והרבה פחות בחירה. לא מעט בגלל שנמאס לנו לראות בפעם ה-50 בשבוע את אותה פרסומת של Audible .
