כל מי שקורא את הבלוג שלי כבר זמן רב יודע שאני משתמש בכל מערכת הפעלה סלולרית פופולרית על בסיס יומי כי אי אפשר לכתוב ברצינות על עולם הסלולר ולהשתמש במערכת הפעלה אחת. לכן יש לי טלפונים וטאבלטים של אפל וגוגל ואפילו windows phone אחד עם WP10 preview (שנראית מצוין אגב).
מרבית הזמן אנדרואיד היתה מערכת ההפעלה העיקרית שלי בטלפון ו-IOS בטאבלט. כרגע בעבודה אני חייב להשתמש באייפון בגלל שאנדרואיד לא נתמכת רשמית על ידי מערכות האבטחה הארגוניות אצלנו.
בטאבלט אני מעדיף את האייפד מיני 2 שלי על כל הטאבלטים של אנדרואיד שמדשדשים מאחור ונראה שאין אפילו אחד שממש הייתי רוצה להשתמש בו.
כל עוד שיכולתי להמשיך להסתובב עם שני טלפונים זה לא הפריע לי, אחד היה לעבודה ואחד לכיף וצריכת מדיה.
הנקסוס 5 שלי כבר זקן בן שנתיים, לאחרונה הסוללה שלו הלכה ודעכה, כרגע הוא מספק לי פחות מ-3 שעות מסך בטעינה אחת בשימוש חסכוני, ואילו בשימוש כבד הסוללה פשוט נעלמת במהירות מדהימה.
בפועל אני כבר לא יכול לסמוך עליו. מה שהוביל לכך שלא מעט פעמים פשוט השארתי אותו בבית. כאן הגעתי לנקודת משבר והחלטה שעד שהתקציב יאפשר קניית טלפון חדש הפכתי את היוצרות והתחלתי להשתמש באייפון כטלפון העיקרי וב- LG G-PAD 8.3 כטאבלט העיקרי שלי.
זה מאפשר לי להמשיך לחיות יומיום עם שתי מערכות ההפעלה כמו קודם אבל דפוס השימוש השתנה לגמרי.
על החיים עם האייפון כטלפון עיקרי אספר בסקירה הבאה:
