ביקורת: גאלקסי טאב - המיני טאבלט הראשון בישראל

שלום לכולם כפי שאתם יודעים ביום רביעי שעבר הושק הגאלקסי טאב לראשונה בישראל מטעם סלקום והחל מיום ראשון אני חובק את המכשיר, לאחר 5 ימים של שימוש אינטנסיבי אני מרגיש שאני יכול כבר לחוות דיעה משמעותית על המכשיר.
אני לא אכנס כאן לדיון עמוק של IOS מול אנדרויד כי זה לבדו יכול למלא ספרים, אני רק אגע בתמצית במקומות שזה רלוונטי לטעמי. מי שרוצה רק שורה תחתונה יכול לקפוץ לסוף, אני לא אקח את זה אישית :-)

החומרה:
דבר ראשון ששמים אליו לב בטאב הוא המסך, מסך יפהפה חד וברור בגודל 7 אינץ' שמספק תמונה שלטעמי טובה יותר וחדה יותר מזו של האייפד, ונופל אך במעט מהאייפון 4 והגלקסי אס עם מסך הסופר אמולד המדהים שלו
התגובה של המסך לתנועות האצבע היא מהירה ומדויקת אפילו בהשוואה לבן דודו הגדול מקופרטינו, מרצדס של טאבלטים.
אז מה בעצם יש לנו בפנים?

• ערכת שבבים SC5C110  עם מעבד Coretex A8 במהירות שעון של 1 גיגה הרץ
• 16 גיגה גיגה זיכרון פנימי עם הרחבה של מיקרו SD  עד ל-32 גיגה נוספים
• כרטיס רשת אלחוטי בתקן N
• מצלמה אחורית של 3.2 מגה פיקסל, פלאש ,אוטו פוקוס,צילום פנורמי ומצלמה קדמית לשיחות וידאו של 1.3 מגה פיקסל
• בטריה של 4400MAH  עם זמן המתנה של 25.5 שעות ב-3G (נתוני יצרן)
• מסך 7 אינץ' עם רזולוציה של 1024*600  ו- עומק צבע של 16M
• צילום וידאו של 480P ב-30 פריימים לשניה
• משקל: 380 גרם בלבד.

בשימוש שוטף במכשיר ניכר שסמסונג לא חסכה באיכות החומרה, המסך נהדר, מולטי טאץ' עובד מצוין, והתחושה הכללית היא של מכשיר איכותי עם גימור של מוצר יוקרה.
המצלמה האחורית קצת חלשה והצילום בתאורה חלשה פשוט זוועתי, עם זאת זהו מכשיר גדול מידי מכדי ממש לצלם איתו והמצלמה האחורית נראית כאילו דחפו אותה שם רק כדי לייצג ניגוד מול האייפד למרות שצילמתי איתה מספר תמונות זוהי לא חוויה שבא לי לחזור אליה.
המצלמה הקדמית למרות רזולוציה נמוכה נותנת תמונה טובה מאד ומאפשרת שיחות וידאו ללא שיבושים ועם תמונה רציפה ואיכותית.
המעבד חזק ואיפשר לי להריץ מספר יישומים במקביל ללא כל הפרעה, כולל ניגון של סרטוני וידאו באיכות HD מלאה.
המסך מספק תאורה מאד חזקה, קראתי בו ביישום של קינדל גם בחצי מעוצמת התאורה, לטעמי אף נוח יותר לקרוא בו ספרים מאשר בקורא של סטימצקי שמתהדר בטכנולוגית הדיו המפורסמת.

אחד הדברים המתסכלים ביותר במכשיר הזה הוא הבחירה התמוהה של סמסונג בחיבור נתונים ייחודי שלהם, סמסונג טוענת שזה לשם טעינה מהירה, אבל כאשר סלקום כרגיל לא מוכרת אביזרים למכשירים שלה, אתה הופך תלוי בכבל אחד יחודי שאם ייקרע או יאבד לא ממש תוכל לטעון את המכשיר והוא יהפוך למדף לדיסקים, וכל שנותר לנו הוא לקוות שנוכל להזמין כבלים נוספים מחו"ל.
המקלדת על המסך נוחה בעיקר בתצורה אופקית, היא לא נוחה כמו של האייפד, הפער באינצ'ים כמו שחברה שלכם תגיד לכם עושה את כל ההבדל. הבטריה כל עוד שהייתי בסביבת WIFI נראתה בלתי נגמרת, אבל כאשר חיכיתי בתור וחרשתי את חיבור ה-3G  היא בהחלט הדרדרה והגעתי הביתה עם 30% בטריה.
בסה"כ נסכם שחומרה זה הצד החזק של הטאבלט הזה והוא לא נופל ממתחריו אולי אף עולה עליהם ברוב הקטגוריות. ציון 9/10 היה גם מגיע ל-10 לולא הכבל נתונים האומלל שלו וסוללת שיכלה להיות קצת יותר טובה.

תוכנה / מערכת הפעלה:

כמו במתחרה מאפל גם סמסונג הלכה על מערכת ההפעלה שקיימת בטלפונים שלה כלומר אנדרויד, מה שמספק לכל מי שהשתמש בגלקסי אס, נקסוס1 , דרויד ושאר טלפונים מבוססי אנדרויד להרגיש ממש בבית, אותו ממשק מצוין שמאפשר להריץ ווידג'טים במספר מסכים, אותו Market עם קרוב ל- 70000 יישומים, אך כאן באופן שונה מאד מהאייפד אין חלוקה שרירותית ליישומי טלפון וליישומי טאבלט, כל מי שניסה להריץ יישומי אייפון על האייפד יודע עד כמה מכוערים כל הפיקסלים של הזום הדיגיטלי כאשר אתה מריץ יישום אייפון על האייפד.
בממלכת ג'ובס יש רק טלפון אחד וכל המפתחים בנו רזולוציה אחת ויחידה. השונות במכשירי האנדרויד גרמה לכך שהמפתחים נאלצו לפתח למספר גדלים שונים של מסכים מ- 3.2 ועד 5 אינץ' בסטריק המצוין של דל.
מה שמוביל אותנו ליתרון הגדול ביותר של הטאב, כמעט כל יישום שהרצתי עליו עבד במסך מלא, כולל אלו שהכי חששתי מהם כמו יישום הקינדל לספרים, סיסמיק לטוויטר, פייסבוק ועוד רבים אחרים.
מי שהפתיעו לרעה היו דווקא היישומים הישראלים של וואינט, כלכליסט ואחרים שלא צלחו את המעבר למסך גדול ונשארו באמצע המסך גם אם עדיין ברזולוציה הרבה יותר טובה מאשר זו של האייפון.
הטאב לא מאפשר לך לבצע זום מלאכותי ולא החלטתי עדיין אם זה פלוס או מינוס .
אנדרויד בגרסה 2.2 ( פרויו)  מוכיח שלמרות החששות של גוגל שמעדיפה שתחכו ל- CES בינואר (היכן שיצרני הטאבלטים יוכלו להשוויץ בגרסת ג'ינג'ר ברד) הוא מחזיק מצוין בטאב ולכן הוא גם הטאבלט היחיד שקיבל את ברכת המרקט לבינתיים מגוגל.

התמיכה בעברית שסלקום פיתחה עובדת נהדר, הטקסט מיושר לימין אפילו בנושאי המייל ביישום הג'ימייל, מה שהצליח לחמוק מהרבה המכשירים עד היום, אין כמעט שום צורך לפרוץ את המכשיר אלא אם אתה חולה קסטומיזציה או אידיאליסט. בסה"כ חווית השימוש מעולה, אם כי ראוי לציין שהמכשיר קפא לי מספר פעמים במצב סטנד ביי, אך ללא שום זכר ללאג המכוער מאחיו הסלולרי הקטן יותר. ישנה תמיכה מלאה בדואר אלקטרוני שכמובן מושלמת מול ג'ימייל אבל עדיין מעולה גם מול שרת דואר של מיקרוסופט. הדבר שקצת אכזב היה מיעוט היישומים שניבנו במיוחד לטאבלט בסמסונג  אבל על זה בהמשך,  ציון  9/10

יישומים כלולים במכשיר:

המכשיר מגיע עמוס ביישומים שסמסונג הוסיפה לו ובקישורים האהודים על סלקום של נביגייטור המכ"ם וכו'.
סמסונג כללה במכשיר שורה של יישומים: קורא ספרים שתומך בפורמט EPUB, מנהל קבצים, נגן וידאו מצוין, יישום הגלריה 3D המוכר לנו מהנקסוס, דפדפן האינטרנט המצוין של אנדרויד ובאופן מוזר יישומים שעדיין לא פועלים כמו ספריית הספרים של סלקום או יישום ה- Press reader המוכר מהאייפון שכאן מותקן אבל לא בר שימוש.
יישום ה- reader hub אמור לתמוך בעיתונים יומיים, מגזינים וספרים אך כרגע מספק גישה רק לחנות הספרים של קובו שהיא מצוינת בפני עצמה.
ממשק הטאצ'וויז של סמסונג כולל גם ווידג'טים מצוינים ליומן שלכם ולראות עדכונים מפייסבוק וטוויטר. כמובן שכל מה שלא מסופק עם המכשיר ניתן למצוא במרקט, הייתי יותר שמח אם סמסונג הייתה טורחת לספק משחק או שניים שבאמת מפיקים את המירב מהמכשיר, או לפחות יישום שלהם לפייסבוק כמו שניתן היה לקבל בגרסת האקלייר של הגאלקסי אס.

המכשיר מגיע עם תוכנת הניווט של סלקום אבל אני מניח שרובכם כמוני תתקינו את וייז הנפלאה מייד עם קבלת המכשיר, יישומי ה- Augmented reality  מרשימים אך לא כל כך ישימים בישראל, תוכנת הניווט של גוגל תפנק אותכם ברוב  העולם המערבי שבו לא תצטרכו לקנות איי גו או טום טום כדי לנווט עם הוראות קוליות בביטחה ליעדכם.
מנהל היישומים של המכשיר מאפשר לקפץ בנוחות בין היישומים ויודע לסגור מה שצריך, אין שום צורך ב- task killer, אם תשאלו אותי מאז פרויו אין בו שום צורך בשום מכשיר אבל זה כבר דיון ליום אחר.
ציון 7/10 כי הממשק של סמסונג מצוין אבל ישומים שלא עובדים ומחסור ביישום ייעודי לטוויטר ולפייסבוק או Linkedin נראה מוזר בימים אלו מה עוד שלא כל המפתחים מפתחים עבורו בניגוד לאפסטור שבו יש רק טאבלט אחד לדאוג לו.

התחרות:
יש שיגידו שהטאב מתחרה בסטריק המצוין של דל או באדוונט וגה או ב- we pad אבל ברור לכולנו שהטאב מתחרה ישירות באייפד של אפל, ולא ניתן לסקור מוצר טאבלט היום ללא השוואה לזה שפילס את הדרך עבור כולם אז הנה הדו קרב בנקודות:

• מסך - המסך של האייפד גדול יותר והמקלדת על המסך מגיעה לנוחיות של לאפטופ אחרי שמתרגלים אליה, המסך של הטאב חד יותר ומואר יותר אבל ההקלדה היא לא ממש תחליף למחשב, הרזולוציה זהה, ניתן ניצחון בנקודות לאייפד אבל ממש במעט.
• ביצועים - שני המכשירים נותנים ביצועים מעולים ואין שום תחושת איטיות - תיקו
• בטריה - אין מה לעשות, יותר מקום שווה יותר בטריה - ניצחון בנוקאאוט לאייפד
• יישומים - העובדה ששוק האנדרויד מותאם למסכים בגדלים שונים ומרבית היישומים בו עוברים את הקפיצה לטאב בצורה חלקה נותנת את הקטגוריה הזו בענק לטאב של סמסונג, האייפד אולי יכול להריץ יישומי אייפון אבל אף אחד לא רוצה אותם, יש לו כרגע יותר עיתונים כמו WSJ ואחרים אבל רובם לא רלוונטים לשוק הישראלי.
• משחקים - האנדרויד מקבל כרגע רק פירורים בהשוואה לאפסטור אז אולי הציפורים הזועמות מטיילות גם במרקט אבל במקרה הטוב זה מרס טורקי כפול לאייפד.
• עברית - ניצחון בנוק אאוט לטאב של סמסונג, תמיכה מעולה של סלקום כאשר ממול צריך או לפרוץ את האייפד או להשתמש ביישומים גרועים כדי להעתיק טקסט, אם באמת תיפתח ספריית הספרים של סלקום בקרוב אז הנוק אאוט כאן יהיה הום ראן לטאב ו- Killer app .
• קישוריות פיזית - שני המכשירים מחזיקים חיבור מיוחד שלהם אבל ההבדל הוא שבכמעט כל בית יש אייפוד או אייפון שיכול לספק תחליפים וניתן לרכוש מטענים ושאר מתאמים במאות עבור מוצרי אפל בעוד שבסמסונג אנחנו במדבר.
• תוכנות דסקטופ - לסמסונג יש הקיז ולאפל יש את אייטונס גם כאן ניצחון בנוקאאוט לאפל אין מה לעשות, אנדרויד מאד חלש בקטע של דסקטופ.
• דואר ארגוני - שני המכשירים תומכים יופי בקישור לשרתי דואר של מיקרוסופט ובחיבור לג'ימייל או כל שרות דואר פופ 3 - תיקו עם יתרון קטן לטאב בגלל העברית.
• מוביליות - ניצחון ענק לטאב של סמסונג, האייפד כבד ומסורבל ואחרי כמה שבועות פשוט הפסקתי לקחת אותו איתי בתיק בגלל המשקל והטרטור שלסחוב אותו וחזרתי להשתמש בטלפון שלי על אף המסך הקטן. את הטאב של סמסונג אני לוקח איתי לכל מקום והוא קל ונעים ואפילו נכנס לכיס אם המכנסיים שלכם במידה שלי :-)
• תוכנה - אנדרויד מערכת הרבה יותר גמישה חופשית לשימוש והרבה יותר מותאמת עם הווידג'טים לניצול של מסך גדול ולא רק לגריד של אייקונים, אך לפחות באפל השדרוגים באים אוטומטית וחינם ומיידי,ואילו באנדרויד לעולם לא תדע אם בכלל תזכה לשדרוג למערכת ההפעלה הבאה או שפשוט תידחק לצד כמו אלו שקנו את הגלקסי הראשון מסלקום ועדיין תקועים בגרסה 1.5 או 1.6 אם דאגו לעצמם.
• פלאש - כמובן שלטאב יש גישה לאתרים מבוססי פלאש מה שאין לאייפד.
• את הטאב ניתן לנהל מכל מחשב זמין בעוד שאת האייפד ניתן לנהל רק מאותו מחשב שמולו הוא מסתנכרן, דבר מגביל ומעצבן אם אתה עובד גם בבית וגם בעבודה מול מחשב ומסמכים ורוצה לקחת איתך דברים משני המקומות.
 

אם נסכם את ההשוואה אין ספק בעיני שהטאב מכשיר טוב יותר משמעותית מהאייפד, הוא גמיש יותר, פתוח יותר ועושה את החיים נוחים יותר בלי כל המגבלות הטיפשיות שאפל מטילה על האייפד שלה, אם צריך לבחור ביניהם אז אין בכלל תחרות, לכו על המכשיר שאתם מנהלים אותו ולא על המכשיר שמנהל לכם את החיים.

לסיכום:
הטאבלט של סמסונג הינו מכשיר נהדר שיהיה עוד טוב הרבה יותר כאשר יישום הספרים בעברית של סלקום יעלה ויבוא. אולי כאשר החברה של סטימצקי ילמדו מאמזון שהספרים זה העיקר ולא המכשיר ויביאו את היישום שלהם למרקט יהיה עוד יותר טוב. היכולת שלך לנהל שיחות ווידאו, להעתיק לכרטיס הזיכרון סרטים ומוזיקה בכמעט כל פורמט נותנת לך את התחושה שבמכשיר הזה לא צריך אישור של דוד סטיב כדי לנשום, ולא נחכה כל שנה לראות אם הוא ירשה לנו השנה עוד שני יישומים חיוניים שבשנה שעברה הוא לעג לכל מי שטען שהם שימושיים.
השימוש הנוח,  הביצועים המעולים והמראה של המכשיר משדרים איכות ומוצר יוקרה שכל מנהל בכיר או סטודנט ירצה להראות לחברים שלו
זהו כיף גדול להסתובב עם מכשיר גדול עם קישוריות בלתי נגמרת ומצד שני הוא נכנס לכיס המכנסיים או המעיל בקלות ולא מצריך תיק משלו.
זהו עידן חדש של instant on ,אנחנו מחוברים יותר מתמיד ויכולים גם לכתוב מאמר שלם או לקחת איתנו ספרייה שלמה של ספרים לטיול הבא שלנו לחו"ל, כזו שתאפשר לנו לקרוא לאורך כל הטיסה וכל לילה במלון ללא חשש שהספרים או הסרטים יגמרו לנו לפני שנחזור לארץ, ואם נרצה נוכל תמיד לקנות עוד היישר מהאינטרנט בכל מקום.