לפני שנה גוגל הכריזה על גוגל גלאס המוצר החדש והעתידני שלה, סרגיי ברין הביא כמה מומחי ספורט אתגרי שיקפצו מהמטוס, ירכבו על אופניים וכו'. כולנו התרשמנו עמוקות מהדמונסטרציה. ברין הבטיח שמפתחים יקבלו את המשקפיים בקרוב. לקח כמעט שנה שלמה אבל קבוצה גדולה של מפתחים ועיתונאים קיבלו את ה- explorer edition בחודש וחצי האחרונים והפציצו את הרשתות החברתיות בצילומים והתרשמויות מהשימוש במשקפיים.
ארתור סי קלארק סופר המד"ב האגדי כתב פעם כמה חוקים כלליים למדע שאזכיר 2 מהם:
- הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעיז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי.
- כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק - אי אפשר להבחין בינה לבין קסם.
האם גוגל גלאס הוא עוד מוצר שיהיה גימיקי כמו ה- Segway העתידני של 2003 שאף אחד לא באמת השתמש בו? האם גוגל גלאס הוא המוצר הראשון מאז האייפון שישנה את פני השימוש הנייד של אנשים בטכנולוגיה לכיוון חדש?
הדעות חלוקות בין המומחים והעיתונאים. עוד 5 ימים גוגל יעלו שוב לבמה של Google I/O ושוב ימכרו לנו את החזון המעודכן שלהם לעתיד בכלל ולשנה הקרובה בפרט. קשה לא לכסוס ציפורניים (אוניכופגיה היא בעיה קשה באמת ).
לפתח מוצר כמו גלאס זה לא עניין טכנולוגי בלבד, זה מוצר שיש לו אלמנטים חברתיים וגם טכנולוגים. הבעיות בשיווק שלו חורגות בהרבה מפתרון של בעיות טכניות בלבד.
כאשר ארתור סי קלארק כתב את ספרו המופתי "קץ הילדות" ב-1953הוא דיבר על הגעת חייזרים לכדור הארץ ועל העובדה שהחייזרים נשארו בחלליות שלהם כמה דורות עד שהעולם היה מוכן להתגבר על הדעות הקדומות שלו ולאט לאט הם הסיטו את תפיסת העולם של אנשים כך שיוכלו לקבל אותם בהבנה כאשר ינחתו וירצו להסתובב בינינו, גם גוגל וגם פייסבוק עובדות בשנים האחרונות על ההתניה שלנו לכיוון חדש לגבי שיתוף ותקשורת בין אישית אבל על זה בהמשך.
לאור כל מה שציינתי הפיתוח של גוגל גלאס עמד בפני אתגרים מורכבים:
- איך לא להפחיד אנשים שגוגל תתעד כל דבר בחייהם אם ירצו ואם לא.
- איך לא להפחיד אנשים שפוגשים אנשים עם גלאס שכל הזמן יפחדו שמצלמים אותם.
- כיצד לדאוג שכל שימוש בגלאס יהיה ניכר גם למשתמש וגם לסובבים אותו.
- כיצד להימנע מהפיכת גלאס לעוד סגוויי ולגדג'ט רק לפריקים של טכנולוגיה כמו רוברט סקובל שלא יכל לחכות להצטלם עם הגלאס במקלחת ולהחריד את כולנו.
- כיצד לשמור את הגלאס לא חייזרי מידי עד שג'רי ראיין תתבע אותם על חיקוי של 7/9
- איך לוודא שהמסך לא יהיה דלוק כל הזמן ואיך לוודא שרק כאשר המשתמש באמת צריך אותו הוא יעבוד.
לטעמי גלאס הוא אחד מהמוצרים החשובים ביותר לעתידה של גוגל ואני אסביר למה.
גוגל ופייסבוק הן חברות שירותים באינטרנט, הגימיק העיקרי שלהן הוא מוצר מעולה וחינמי שכולם ירצו להשתמש בו, בין אם זה פייסבוק, אינסטגרם, ג'ימייל או אנדרואיד.
הכסף של גוגל ופייסבוק נובע מכמות המידע ( Data points ) שהן יכולות לאסוף על המשתמשים שלהן, על מנת לתת למשתמשים האלו פרסומות מושלמות ולגרום למפרסמים לשלם להם מליארדי דולארים בשביל להגיע לקהל היעד המדויק למוצרים שלהם.
עם יד על הלב כולנו נודה שרק לעיתים נדירות אנחנו מסתכלים על פרסומות בגוגל או בפייסבוק.
מזמן כבר הרגלנו את העיניים שלנו פשוט להתעלם ממשהו שהמוח שלנו מזהה כפרסומת. לא משנה כמה האגרסיביות של הפרסומות מתגברת כך גם מנגנון הסינון הטבעי שלנו מתאים את עצמו.
אנחנו כבר יודעים כמה שניות ייקח עד שנלחץ על skip this ad ביוטיוב או לחילופין לעשות משהו אחר עד שהפרסומת המקדימה לסרטון תסתיים.
גוגל ופייסבוק מודעים לזה. הפתרון שלהן הוא לייצר מוצרים שהיתרון שלהם יהיה כזה גדול שאנשים ישתמשו בהם למרות אובדן הפרטיות המובנה בהם.
גוגל ופייסבוק יודעים שהקוראים שלי אומרים עכשיו לעצמם "אני יודע איך לנעול הכל בפייסבוק" או "אני לא מספר באינטרנט שום דבר חשוב" או "ממני הם לא יוציאו כלום" "אני מתקין מחסל פרסומות" וכו' וכו'.
כאן נכנסים מוצרים כמו גלאס או אינסטגרם/פייסבוק מוצרים שהבחירה לא להשתמש בהם יכולה להרחיק אותך ממש ממרכז הענינים "ששווה לדעת".
גוגל חשבה ש- Google now יהיה המוצר הזה, הוא יגיד לך לצאת לשדה התעופה בזמן ומתי האוטובוס האחרון וכו'.
לא נראה ש- Google now באמת התרומם למימדים של תופעה חברתית חוצה טכנולוגיה ותרבות שזה מה שגוגל צריכה, גוגל צריכה להגיע לכולם גם למאותגרים טכנולוגית.
גלאס הוא השלב הבא במדרגה, קצת יותר חושפני, קצת לא נוח להתגונן בפניו ואולי כדאי מספיק לשימוש כדי שניתן לגוגל הצצה מתמידית לחיינו.
גוגל בניסיון להתמודד עם האתגרים החברתיים שציינתי למעלה בחרה מאד בקפידה את האנשים הראשונים שיקבלו את גלאס. כולם קיבלו ליווי אישי והדרכה מחבקת, הם גם נאלצו לשלם 1500$ למרות שגוגל יכלה בקלות לממן את המשקפיים מהעודף שנפל לה בספה מהג'ינס.
אם הכתב/מפתחת צריך להסביר לאישתו/בעלה שהוא צריך להוציא 1500$ אז הוא גם באמת חייב לתת לגלאס צ'אנס אמיתי ולהוציא ממנו כמה שיותר צפיות לאתר שלו, אחרת הבן זוג או העורך לא יבין על מה הכסף הלך.
גוגל מנסה להעביר את המוצר הזה באלגנטיות דרך המסננות החברתיות שלנו ודרך אנשים שאנחנו אוהבים.
אם נחזור לקץ הילדות של קלארק, גוגל ופייסבוק כמו החייזרים של קלארק מנסים לגדל את הדור הבא ולא אותנו, הם רוצים ששיתוף יהיה אוטומטי ושפרטיות תיראה כמו מושג ארכאי שמיועד לרק לפרנואידים ששמים כובעי אלומיניום כדי שהחייזרים לא יתפסו אותם ויקראו את המחשבות שלהם.
תיכנסו לדף הפייסבוק של בן 15-20 ממוצע ותראו שכל הפוסטים שלו הם עם שיתוף של Public והוא נותן הכל מהכתובת שלו ועד מספר הטלפון שלו ובית הספר שלו לצפייה לכל דיכפין. הוא לא כמו חלק גדול מהקוראים שלי, ולא ממש יוצא מגידרו לשמור על הפרטיות שלו.
הוא משנן לעצמו שיש ביטוח על פייפאל וויזה תגן עליו אם יגנבו לו את הזהות.
אנחנו צריכים לזכור שההון האנושי בסיליקון וואלי הוא הנכס מספר אחד, לכן גוגל משווקת את המסר הזה גם לעובדיה שלה, המסר הוא: גוגל היא לא חברת הפרסום המרושעת אלא חברת ההאקרים, חובבת החופש מידע וזו שמובילה אותנו לעתיד ובונה את המוצרים שישנו את העולם. המקום הכי מרגש בעולם לעבוד בו.
האמת שזה עובד יפה, מי מאיתנו לא היה רוצה לעבוד בגוגל ולהתעסק עם טכנולוגיה של 5 שנים קדימה כל יום?
גלאס הוא המוצר הראשון מאז האייפון שיכול לקדם באמת את גוגל להיכן שהיא רוצה להגיע, דווקא בגלל זה עכשיו בשלב ההתנייה הפאבלובית של הציבור אסורות הפרסומות בגלאס ובגוגל פלוס.
כמות הפקודות הקוליות בגלאס קטנה על מנת להבטיח הצלחה מושלמת בפקודות למשקפיים. הכל כדי לוודא שלא נפחד או נתבאס.
בדיוק בשביל זה יש נורית שנדלקת כאשר המסך של המשתמש פעיל וכך גוגל אומרת לנו " הנה אתה רואה, אתה תדע מתי הבחור עם הגלאס מצלם אותך אז אל תדאג".
האיזון הזה מאד שברירי, מחדל פרטיות גדול אחד שאיזה קרדשיאן אחת תצלם את עצמה בעירום בטעות במקלחת ותשתף את זה לכל גוגל פלוס, זה יספיק כדי להניס את ההמונים החוצה מהפרוייקט.
גוגל כמו החייזרים של קלארק צריכה להכין את העולם לשלב שבו כולנו ביחד וכולנו יודעים הכל על כולם.
האם גלאס באמת יהיה כזה מגניב שלא נוכל לעמוד בפיתוי? האם באיזשהו שלב נוותר על כל שריד של פרטיות בתמורה למסך מגע נוצץ או משקפיים מגניבים? האם גוגל יכולה בכלל לשרוד בלי שהמפרסמים יקבלו תמורה הולמת?
האם גלאס הוא המקפצה? או אולי הגימיק הבא או זה שאחריו? גוגל ופייסבוק לא יפסיקו לנסות למצוא את הדרך שבה אנחנו נסכים ואפילו נרצה לתת להן את המידע שלנו.
האמת שעתיד כל השירותים החינמיים באינטרנט מונח על הכף ולא רק זה של גוגל ופייסבוק.
יותר ויותר חברות הופכות את האתרים/שירותים שלהם לאתרים בתשלום, המודל שמבוסס על פרסום + שירות חינם בסכנה אמיתית, עיתונים ושאר שירותים שזמינים חינם נמצאים על סף קריסה כלכלית מתמדת.
אם הפרסומות לא יהיו אפקטיביות האינטרנט כולה תשתנה.
יהיה מעניין בכנס של גוגל ויהיה מעניין בכלל בטכנולוגיה של השנים הקרובות. על המצבה של ארתור סי קלארק כתוב "כאן מונח ארתור סי. קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול." כזה הוא עולם הטכנולוגיה וכאלו אנחנו.
אין להעתיק או לשכפל או לפרסם תוכן מכתבה זו בשום צורה ובשום פורמט ללא אישור בכתב של בעלי האתר.
© 2013 כל הזכויות שמורות ל- רן בר-לוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה